חמישה סרטונים לסוף השבוע

יש לי תחושה שהסרטונים השבוע מעט שונים מבדרך כלל. יכול להיות שזאת תחושה אישית שלא מתקשרת עם המציאות. שני הקוראים האדוקים שצורכים את הפינה הזאת בקביעות רגילים לקבל סרטונים ביזאריים ולא צפויים. הפעם, להרגשתי, הסרטונים מעט יותר ארוכים ומעניקים פחות אספקיזם אבל יותר בכיוון של חווית צפייה איכותית. סרטונים יותר עדינים, שמספרים סיפורים אנושיים. תנו תגובה ותגידו אם אני טועה או שיש בזה משהו, כי לפעמים זה נראה שאני כותב לחלל הריק.

אז מה יש כאן השבוע? פרסומת לנודלס, בחור נורווגי שמבקש מחמאות, שיכור שמנסה לעבור גדר, איתי זבולון!!!!! ומה קורה כשהשותפים שלך הם ג'וקים?

1.פרסומת גאונית למנה חמה: לא יודע מה יש לפרסומות למנה חמה שיוצאות מדהים. נתקלתי בהמון פרסומות מבריקות למוצר הדי פשוט הזה (זוכרים את "מנה חמה" הישראלי?). כי מה זו המנה החמה הזאת? מוצר תעשייתי בטעם של פלסטיק שאמור להחליף אוכל של אמא שעסוקה מדי לבשל. מוצר תעשייתי שאמור להחליף אהבה ודאגה תזונתית. אני מתאר לעצמי שמי שחשב על הפרסומת עשה זאת תוך כדי שהוא אוכל נודלס ואמר לעצמו "היי,  מה הטעם הזה מזכיר לי? אה! פלסטיק. מה חלום חיים הכי פלסטיק?" וכך הפרסומת נולדה.

2.ג'וקים ג'וקים ג'וקים: (ויה עדי שילה) סרטון קצר ששודר ב-1992 כמעברון בין קליפים ב- MTV. הסרטון כל כך הצליח עד שב-1996 הוא יצא כסרט מלא (ציון של 5.4 בIMDB למי שמתעניין). בסרטון רואים את ג'ו, בחור צעיר שגר בניו יורק ואת מערכת היחסים שלו עם חבורת ג'וקים מדברים. מתברר שג'וקים יכולים לדבר הם פשוט בוחרים לא לעשות את זה עם בני אדם בגלל המדיניות שלנו שמתבטאת ב"למעוך ואז לשאול שאלות".  אותי הסרטון משעשע ואהבתי את הקולות. נראה שזאת היתה ההשראה ל"משפחת החרגו'קים" מתחת לכיור של שרה נתניהו בחרצופים.

3.מחמאות, תנו לי מחמאות: בחור נורווגי שמבקש מחמאות. אין לי עוד מה להוסיף על הסרטון, חוץ מלהגיד שמדובר בבקשה פשוטה וטבעית, מוזיקה שתידבק לכם למוח ומומלץ לצפות עד הסוף כדי לראות מה הוא עושה כשמחמיאים לו.

4.נוגע ללב: הגענו לסרטון סוחט הדמעות. מה קורה כששיכור מנסה לעבור גדר? תוסיפו לזה מוזיקה עדינה, תקראו לזה "חוסר התוחלת של הקיום" ותרוויחו סרטון יפהפה. לבושתי אודה שהסוף הפתיע אותי וגם אני, כמו השיכור, לא ראיתי את הפתרון הברור מאליו.

5.אני שמעלה סרטונים: אין על איתי זבולן מרציפן. סרטון מסוף 2016, רצף מונולוגים סביב נושא. כל מה שהבנאדם הזה נוגע בו הוא זהב. סרטון לסגירת הפינה השבוע, אחרי הג'וקים והנודלס ישאיר אתכם במצב רוח טוב. אבל למה אורז לבן??? למה??? ותקראו את התגובות, מפאת קדושת השבת נמנעתי מלצטט.

חמישה סרטונים לסוף השבוע

שוב הגיע סוף השבוע ואיתו חמישה סרטונים ליצירת אסקפיזם טהור.

אז מה יש כאן הפעם? פרסומת גרמנית לקרמבו, שיר על פחד ממצב חשבון הבנק, קאבר ארמני לשיר ילדים מוכר, אנימציה מתקפלת ותיעוד עוד יום שגרתי בחיי העובד האמריקאי הממוצע. ואם יש לכם סרטון לשתף, אז פנקו אותי.

יאללה…מתחילים.

1. קרמבו של גרמנים: בעקבות יום השואה אפנה זרקור לתופעה פחות מוכרת. יש חברה גרמנית שמייצרת קרמבואים וקוראים לה Super Dickmann. בהחלטה קצת תמוהה הם יצרו פרסומת ב-1993, פרסומת שבעיקר יוצרת רתיעה מהמוצר. קשה לי לחשוב על גרמני שראה את הפרסומת והתעורר לו חשק לקרמבו. כלל אצבע: אוכל מצטלם טוב, עיכול מצטלם רע. בתיאבון!

2. מי מפחד מחשבון הבנק שלו? שיר משעשע על פחד מחשבון הבנק. מהרגע שתשמעו את הסינתיסייזר הוא כנראה ידבק לכם לראש. בשבועיים האחרונים בכל פעם שאני בודק את מצב הכסף שלי (או בעיקר את המינוס) השיר מתחיל להתנגן לו בזיכרון.

3. ארמניה: מהמדינה שהביאה לנו את קים קרדשיאן (תודה בורא עולם!), מגיע עוד יהלום. מוזיקאי ארמני בשם Khoren Mouradian מבצע כאן קאבר לשיר ילדים מוכר. וואלק חיבבתי, עושה חשק לשמוע קצת מוזיקה ארמנית. אם אין לכם כוח לאינטרו הארוך, קפצו ל0:50. לקראת הסוף נכנסות גם רקדניות, כי למה לא לנסות לעשות הכל בסרטון ועל הדרך גם לקרוץ  למבוגרים?

4. פתוח. סגור. פתוח: משחק מעניין של קיפול ופתיחה יחד עם מתיחת גבולות. בכל תמונה מותחים את הגבול האפשרי עד שהוא מופרד לחלקיו ואז מקפלים ומתחילים מחדש.

5. יום שגרתי בעולם פחות: סרטון סגירה עם יום שגרתי "רגיל" בחייו של אמריקאי ממוצע בשם יהושפט. קצת ארוך אבל שווה את זה. ואולי זה רעיון טוב לישון עם נייר פצפצים (ניילון בועות למי שמתעניין בשם הנכון)

 

קישור

חמישה סרטונים לסוף השבוע

אז מה אני מציע השבוע? סרטון שהוא אלגוריה על מצב המנהיגות בימינו (אני יודע שזה נשמע נורא אבל הסרטון מצויין, איך לרקוד דאבסטפ, זמר סומו, קצת עברית והתקפת תרנגולות. נשמע מבלבל? ככה זה כשאני מנסה להסביר מה רואים בסרטון. ממליץ פשוט להפעיל את הסרטונים ולהירגע. אה…וכמובן שאני שמח תמיד כששולחים לי סרטונים, אז אם יש לכם משהו מעניין שלחו לי.

    1. לרקוד דאבסטפ: סרטון של היולופי (אם ככה כותבים את זה) שמסביר בשני צעדים פשוטים איך לרקוד דאב סטפ. יותר מאשר את הצעדים הספציפיים יש כאן הסבר לגבי האווירה. לגבי הטכניקה, יש לי חברים שלומדים קולנוע ואנימציה, הם תמיד פחות מתלהבים מסרטונים כאלה שאני שולח להם. אולי זה ברמת תרגיל אפטר אפקט ללימודים אבל אותי זה מגניב. יאללה חפרתי, תפעילו ותרקדו.
    2. אנימציה של אלופים: סרטון ארוך יחסית ולקח לפליקס קולגרייב האנימטור שנתיים לעשות אותו. הסיפור די פשוט ואפשר לקחת את זה לכיוון של מצב המנהיגות בימינו עם קריצה לטראמפ, אבל היופי של הסרטון הוא באנימציה המורכבת וברעיונות. פליקס התחיל מתמונה של מרבה רגליים סוחב אפריון והמשיך משם.
    3. פינת החי של השבוע: (ויה טינון רוזנבלט) סרטון שמדמה רעיונות יפניים. יש כאן סוג של תרנגול עם כוחות על, שיר שלא יצא לכם מהראש ובחור יפני-שוויצרי בשם Takeo Ishii שהוא היודלר היפני הראשון. העליתי לפייסבוק שלי סרטון שלו לפני חודש, חפשו את השם שלו אצלי או ביוטיוב.
    4. סומו סומו סומו: לא יודע איך לאכול את הסרטון הזה, הוא גרוע ומוזר אבל אם ראיתי אותו לפני שנה ועדיין אני זוכר אותו כנראה שיש בו משהו. סרטון עם שני טוויסטים, ממליץ לראות עד האמצע. לא ציפיתי לקול גבוה כל כך מבחור כזה.
    5. וכו' וכו' וכו': לטל מנקס יש רצף סרטונים קצרצרים בשם "מעניין". כל פעם הוא בוחן נקודה ספציפית ומוציא ממנה את המיץ. בסרטון הזה הוא מדבר על המילה וכו'. אמן בתחומו.

חמישה סרטונים לסוף השבוע

לקח קצת זמן והרבה בעיות אינטרנט בדירה, אבל תודות לחברים שהסכימו שאקושש מהם אינטרנט ו(כמעט) אעיר להם את הילדה,  הם חוזרים! קבלו את חמשת הסרטונים שהכי אהבתי השבוע. לא תמצאו כאן סרטוני חתולים חמודים או סרטוני הדרכה, רק סרטונים שהעלו חיוך על פני וסיפקו אסקפיזם מתוק. ואם אתם רוצים לשתף אותי גם בסרטון, הגיבו כאן או שלחו לי בפייסבוק.

1. מנה חמה בצהריים: חברת nissin היא חברה יפנית של מנות חמות. יש להם פרסומות מדהימות ואולי פעם אעשה עליהם פוסט מיוחד. בינתיים קבלו שתי פרסומוות קצרצרות ברצף למרק ראמן. אם זאת החוויה אחרי שאוכלים את זה אז וואו. מתבאס על המנה חמה בטעם ספגטי בולונז שבכיתה ד' השאירה לי בעיקר כוויה בלשון.

2. ליאונרד נימוי ובילבו באגינס: חשבתי שאצליח להתחמק מכל מיני סרטוני רפרנס תרבותיים שמשלבים את סטאר וורז/סטאר טרק (מבחינתי זה אותו זבל) עם סרטי "שר הטבעות". אבל  לא! זה חזק ממני. ליאונרד נימוי לעד ייזכר כ"ספוק", חצי אדם-חצי וולקן, בסדרה "מסע בין כוכבים". לשמחתי במהלך ניסיונו של נימוי להשתחרר מהדמות הוא שר  את "הבלדה על בילבו באגינס" בסרט "ההוביט" מ-1977. אהבתי את תנועות הפיזוז החינניות.

3. הסרטון הכי טוב של התאגיד: (ויאה מוריה דביר) לא יודע מה יעלה בגורל תאגיד השידור הציבורי ומקווה לטוב. מתברר שבמהלך החודשים האחרונים על כל סרטון שלהם שעלה ליוטיוב הגיב אחד המשתמשים במילים: "זה הסרטון הכי טוב שלכם!". אז עכשיו הוא גם מוציא חולצות עם המשפט.

4. גברים בטייץ זה מהפנט: לא להאמין שפעם היו מתלבשים ככה. טקס פתיחת אליפות ארצות הברית באירוביקה. אני לא יכולתי להפסיק, זה פשוט מהפנט. גברים ונשים בתלבושת מופרכת מבצעים קטעים קצרים ולא פשוטים. שימו לב שאף פעם לא יופיעו שני גברים שחורים יחד, הפיזור הוא של שני גברים לבנים על גבר שחור.

5. סרטון סיום:  הסרטון האחרון הפעם הוא מעט יותר מתוחכם מהסרטונים הקודמים. אני יודע שהעליתי אותו השבוע לפייסבוק אבל שווה לשים אותו גם כאן. כדי לשמוע אותו כמו שצריך שימו אוזניות (בכל פעם צד אחר, או ביחד לכדי קקופוניה). אודי שרבני יצר מחווה לז'ורז' פרק, סופר צרפתי שאחד הכלים המרכזיים שלו הוא אתגור השפה הצרפתית. הספר הכי מוכר שלו 'ההיעלמות' (La Disparition), רומן ב-3000 עמודים שנכתב כולו ללא האות e. חברים צרפתיים אומרים שזה פסיכי לגמרי, כי האות e היא הנפוצה ביותר בצרפתית, והיא גם חלק מ et – ו"ו החיבור בצרפתית. בהמשך פרסם רומן משלים, Les Revenentes (לא תורגם לעברית אז בלית ברירה אתרגם כ"הקמים לתחייה"), שבו אך ורק אות תנועה אחת – e. השיר של שרבני הוא מעין מחווה לאילוציו המשחקיים. הקשרים לשמות ספריו או חלקים מהם: היעלמות, זיכרון, חלל וכו', החיים. בשיר של אודי שרבני יש משחק מתורגם בין האות E לבין "היא", גוף שלישי נקבה בעברית.

 

חמישה סרטונים לסוף השבוע

הפעם נתקלתי בבעיה: התמונה הראשית של הפוסט לקוחה תמיד מתוך סרטון, אבל בגלל שאני צמוד לסרטונים לא הייתה לי תמונה וואו, משהו עם קומפוזיציה משוגעת ונאלצתי לקחת תמונה פושרת. זה לא אומר שהסרטונים הפעם לא מדהימים זה רק מצביע על החיסרון בסטילס. אם יש לכם הצעה לתמונה אחרת רק תגידו.

עוד בקשה קטנה לפני שנתחיל. אשמח אם תפנקו גם אותי בסרטונים שאהבתם, לצערי לא לכל סרטוני היוטיוב אני מצליח להגיע.

אז הנה חמשת הסרטונים שאהבתי:

1. שנות ה-90: מכירים את שוש עטרי? ואת פיצוחים, שעשועון הידע הכללי? מה שאולי לא זכרתם זה את הפרסים בתכנית. מי היה מאמין שבשביל פרסים כאלה וחשיפה טלוויזיונית מישהו יסכים להשתתף? עדות לעולם תמים יותר שרואה את היתרונות במדיה ולא מתאר לעצמו שהכל עולה לרשת. בחנו את עצמכם, איזה פרסים הייתם לוקחים? ואל תפספסו את כריות הכתפיים.

2. דיסקו כלבים: מכאן התמונה הפותחת של הפוסט! קטע נטול הקשר לחלוטין, דיסקו לכלבים. הצצה קטנה לפני שהמנחה יוצא לפרסומות. חבל שאי אפשר למצוא עדות מצולמת למה שקורה שם כשחוזרים לתכנית.

3. כשחב"דניקים מאבדים את זה: זוכרים את גילי שושן? שחקן ישראלי שמוכר בעיקר כיששכר מהסדרה "הפוך" ולאחר החזרה בתשובה כרב בסרט "המשגיחים". אבל הוא גם זמר! בשנת 2009 הוא הוציא דיסק והקליפ היחיד נקרא "גם וגם". קליפ טריפי לגמרי, רואים כאן השפעות של חב"ד יחד עם משחקי אותיות ויזואלים בוסריים שיבשילו אצל ויקטוריה חנה. והכי חשוב שאין סוף בסוף.

4. תרקוד כאילו אף אחד לא מסתכל: יש תכנית טלוויזיה אנגולית בשם Sempre a Subir. לצערי אין הרבה קטעים שמסתובבים ברשת אבל כל תכנית מדהימה, עם אורחים משעשעים והרבה צבעוניות. הנה קטע קצרצר של רקדן שפועל בהתאם להוראות המנחה. בתרגום מפורטוגזית ההנחיות הן: Pepino= מלפפון (או שם הרקדן), De novo= עוד פעם ובסוף הסרטון da aquela saltada de cangaru= תקפוץ כמו קנגורו. צחקתי בקול.

5. סרטון סיום: הסרטון הרשמי של פסטיבל  Wobbleland 2017 מוקדש לכל מי שלקח אי פעם חומר מרחיב תודעה והתחיל להסתכל על העולם בעיניים חדשות. מקווה שנהניתם, שבת שלום.

חמישה סרטונים לסוף השבוע

יאללה, סוף השבוע הגיע ואתו חמש המלצות לסרטונים שאהבתי וכמובן אם נתקלתם בסרטון טוב, שלחו לי.

    1. שיר שלא יצא לכם מהראש – הכוכבת הסינית Wang Rong Rollin בשיר שתמצאו את עצמכם מזמזמים אותו בימים הקרובים. שיר צבעוני ומשעשע שהמילה המרכזית בו היא "תרנגולת" בסינית. הקליפ יצא אמנם עוד ב2014 אבל אני עדיין מזמזם אותו בזמני מצוקה.
    2. היקיקומורי – Bonobo הלא הוא המוזיקאי סימון גרין, יוצר מוזיקה מדהימה והקליפים שלו יוצרים פרשנות לא שגרתית למוזיקה. הקליפ מתעסק בתופעת ה"היקיקומורי" היפנית, צעירים שמסתגרים בתוך חדריהם ומבודדים את עצמם בצורה קיצונית מהחברה. יש בקליפ תחושה של כניסה לתוך תודעה של צעיר שסובל מהתופעה יחד עם קלאוסטרופוביה קיצונית.
    3. הפינה הישראלית – חשבתם שלכם יש בעיות בחיים? אריה טייב משתגע מאנשים שמצפים את האמבטיות שלהם בהתזה. אני לא מבין כל כך מה זה אומר, אבל יש לי הערכה לאנשים שמשלבים רגשות חזקים עם אסתטיקה מעניינת. אזהרה, הסרטון ארוך מדי. תראו גג דקה ואם ממש בא לכם קפצו לסוף הסרטון ותיהנו מאמבטיה משופצת.
    4. הפסקת פרסומת – תודה ששרדתם עד עכשיו. תתפנקו עם פרסומת סינית קצרה ומטרידה שמקדמת בית ספר לשפות. קצרצר ומפתיע.
    5. מי אחראי לשנות ה90? – אחחח אין על רמת אביב ג'. הפעם הראשונה שניסו להצניח פורמט חיצוני של אופרת סבון פומפוזית לתוך המציאות הישראלית הקונקרטית והאפרורית. יש כאן דיבור מליצי ומנופח, קלוז-אפים עוצמתיים והמון דרמה שלוקחת את עצמה ביותר מדי רצינות. הנה קטע רנדומלי ומייצג מתוך הסדרה, סצנה שטותית שמייצרת הרבה נוסטלגיה בהסתכלות עכשווית.

חמישה סרטונים לסוף השבוע

עוד סוף שבוע הגיע וזה הזמן להישען אחורה וליהנות מאסקפיזם טוב. אם יש לכם סרטונים לשתף פנקו גם אותי!

אז הנה חמשת הסרטונים שהכי נהניתי מהם השבוע:

1. ג'רי מגווייר – טום קרוז הוא בן אדם הזיה, שחקן נמוך שמתעקש שיצלמו אותו מלמטה כדי שיראה גבוה, כוכב סרטי "משימה בלתי אפשרית" עם סצנות אקשן מופרכות כשהוא כבר בן 50 והבצק עוגיות שבקצפת – הסיינטלוגיה. הנה סרטון שמצליח לשלב את זה יחד עם מחווה לסרט שלו מ-1996 "ג'רי מגייוור". יש לזה קשר גם לשבוע ג'רי מגייוור שפספסנו בחודש לצערנו וגם למימון המונים לאיזה מוזיאון פסיכי של 14,00 קלטות וידאו רק של הסרט הזה.

2. רדיו בלה בלה – אלכס לייפסן מלהקת הרוק הקנדית "RUSH" עלה לנאום כשהלהקה נכנסה להיכל התהילה של הרוק אנד רול ב2013. הנאום שלו גאוני ולמרות שהוא לא אומר כלום בעזרת שינוי הטון הכל מובן. שימו לב לשחזור של שיחת הטלפון בה נודע לו על הזכיה ב1:28.

3. למה דווקא השיר הזה?  – ובמעבר חד לשיר ההו-כה-ישראלי-שכולנו-מזהים אבל בעיבוד יפני של שנות ה80. ותודה לחבר טוב שהזכיר לי את הסרטון הנשכח הזה.

4. הפסקת פרסומת – תודה ששרדתם עד עכשיו. נראה שזה זמן טוב להפסקת פרסומת וכמו בשבוע שעבר גם הפעם נראה שיש משהו בהמבורגרים שמוציא רעיונות מוזרים מקופירייטרים. פרסומת מאנצ'

5. סרטון לסיום – לא פשוט לתאר חלומות באמת אבל הנה סרטון חלומות. לא קוהרנטי, מטריד ויש מצב שאחלום על זה הלילה. עד כאן השבוע מוזמנים לשוטט בבלוג ולראות עוד דברים.

קישור

חמישה סרטונים לסוף השבוע

סוף השבוע מתחיל וזה זמן מצוין לקצת אסקפיזם.

אז הנה חמשת הסרטונים שהכי נהניתי לראות השבוע:

    1.להקה בשם לנינגרד. מוזיקה סבבה אבל הקליפים שלהם עוד יותר מעיפים את המוח בום. בקליפ הזה בלאגן צבעוני בקרקס מצולם לאחור. טיגריסים, לוליינים, גמל שקורץ באמצע. נסו להבין את העלילה, אני הרמתי ידיים ונתתי לעצמי לשקוע בקליפ.
    2. ריקי פן, זמרת מדהימה. עושה מסיבות אירוסין/חתונות/גירושים/הצעות חברות/זבד הבת. לא מבין איך לא נתקלתי בסרטון עד עכשיו.
    בהמשך לסרטון חשוב לי שתדעו שגם אני בדיוק כמו ריקי לא משתף את הסרטונים האלה כי אתם נחמדים ולא בגלל שאתם משלמים אלא כי אני אוהב אה אה אה
    3. ועכשיו הפסקת פרסומת. יש משהו בהמבורגרים כנראה שמוציא מקופירייטרים את הרעיונות הכי הזויים שלהם. פרסומת שכנראה עשו כשהיו במאנצ'
    4. חזרתם? מצוין. בדיוק הזמן למסיבת ריקודים לא ברורה. אני קורא לזה מסיבת הטחת ישבנים.
    5. ונסיים עם מוזיקה מומלצת שהקשבתי לה לאורך הכתיבה. שי צברי בסינגל חדש עם שלומי שבן בתרגום ללאונרד כהן. כל העיצוב הוויזואלי של הסינגל הוא מעשה ידי הא.נשים הטובים בסטודיו גרוטסקה, הסטודיו הכי שמח בירושלים.
    .