יאללה ביי אני נוסעת לדובאי: נורמליזציה וסרטונים גרועים

בתוך כל המשבר של המגיפה, השבר הכלכלי, והמשבר ההנהגתי – הפציע בחיינו הסכם השלום/נורמליזציה! הסכם בין ישראל לבין מדינות ערב-שאין-לנו-גבול-איתן.
אין לי ניתוח עומק לגבי זה אבל היי אני גם לא צריך כי אני טוב בסרטונים.
אז הנה סקירה של שישה סרטונים שרוכבים על ההסכם.
שימו לב שכשאין לה מה להגיד, החרוז החוזר הוא "ביי ביי".

דרך אגב, חיפשתי שירים של אמני איחוד האמירויות עלינו ואין כלום. נאדה. זה לא מזיז להם כנראה או שפרץ היצירתיות שלהם מתמקד בתחומים אחרים.

יאללה מתחילים עם סטפן לגר ודובאי:

סטפן לגר – אני בדובאי
לסטפן יש אגו בשמיים (אני בדובאי) חלה וויב ויופי של אסתטיקה, אבל פח של סרטון. מילים שלא מתחברות לשום דבר.

השורה הכי גרועה:
"אני לא חומה ולא בוב הבנאי
כולם אש! אז מי הכבאי?
לא אני אני הפטרון
קיבלתי ת׳צק וגם אין פה המון
נעיר את המדינה כמו מועדון כי לא הולכים פה הלילה לישון"


מה סטפן יודע על איחוד האמירויות: סטפן עובר על רשימת הסטריאוטיפים ומסמן V על כולם – יש גמלים , יש מדבר, יש גלימות זהב, יש אפקט של גורדי שחקים.
בטקסט הוא מכניס הרבה פעמים מוטיבים של כסף ללא תחתית (צ'ק, אשראי,פטרון ועוד).

מדד הביי: אני ספרתי 13 פעמים.

אבו דאבי – ארקדי דוכין
ארקדי דוכין מנסה לעשות מהפך כבר כמה שנים ולשנות את האופי הרוסי-קודר-דיכאון שלו מתקופת החברים של נטשה למשהו מקפיץ יותר. בדרך כלל התוצאה קריפית (בננה, אלבום תקלוט בשם אסונות דיגיטליים) אבל בפעם החמישית שהקשבתי לשיר דווקא אהבתי.

תקציר: מוזיקה סבבה שצריך לשמוע כמה פעמים כדי לאהוב. גם הוא כמו סטפן לא אומר כלום, אבל לפחות אין משפטים לא הגיוניים.

מה ארקדי יודע על דובאי? שיש שם סוסים וממתקים? וכמובן מגדלים שמתנשקים.

הכי חמוד:
"אמא ואני, שמרית ושבי
מכפר סבי,
שיכון מכבי,
אבודים באבו דאבי
חמודים ובסבבי
זה לא טוקיו, לא פינוקיו ווסאבי"

מדד הביי: הפעם החרוז המרכזי הוא "באבי". ואפילו משנים את שם העיר ל"כפר סאבי" כדי שיתחרז.

אלקנה מרציאנו & Waleed Aljasim – אהלן ביכ
הקליפ הכי טוב בעיניי, לא סתם לזרוק דברים על איחוד האמירויות אלא שיתוף פעולה אמיתי בין שני זמרים (שכנראה אף אחד לא שמע עליהם לפני).
פה מתמקדים לא רק בסטראוטיפים אלא בעיקר בהסכם השלום.
אמנם די רדוד, כי חוץ מהמילה "סלאם" העומק הוא ברמת הנאום זכייה של מיס יוניברס.
הפעם יש כאן לא רק את "דובאי" באותיות זהב אלא גם את "תל אביב" בזהב (אני מסתכל עליך סטפן!).
הכי חשוב – יש לשניהם קול נעים והקטע של הדואט מפיל.

מה אלקנה יודע על דובאי? יש גמל, יש ערבי עם גלבייה יפה ויש נחש(?). ויש שלום.

הכי מרשים: ראיתם את השיניים של הזמר מדובאי? וואו!

הכי מביך: רקדני דבקה שסתם הכניסו אותם כי זה אותנטי. שימו לב ב1:40 שמחיאת הכפיים שלהם לא מסונכרנת עם הקצב של השיר, הם כנראה שמעו משהו אחר בזמן הצילומים.


מדד הביי: הם הצליחו לברוח מהחרוז המאוס, אבל ספרתי 5,000 "סלאם".

רינת בר – אני נוסעת לדובאי
קליפ לא משהו, רינת בר הלכה על הקונספט הזול של מילים מתחלפות על רקע גנרי של דובאי
אהבל אני אוהב את הקול שלה וזוכר לה חסד נעורים עוד מאז "אחת מאלף".

הכי לא מחובר למציאות: השורה "כמה טוב עכשיו". וואו, פשוט אחלה כאן. אכלת את הספין של ביבי? תסיטי את המבט הצידה להסכם עם איחוד האמירויות כדי שלא תשימי לב למשבר.

החרוז שהכי הרים לי גבה:
"כבר הייתי בפריז, יוון ורומניה,
תדע שבסופ״ש הזה אני עושה היסטוריה"
אני מבין שהייתם צריכים למצוא חרוז ל"היסטוריה" אבל רומניה זה לא טוב. מה עם אוסטריה או אלג'יריה? אפילו אסטוניה טוב יותר במצלול. אבל ככה זה כשחוסכים בעלויות.

הכי אהבתי: שרינת בר שרה בערבית בסוף.

מדד הביי: 7

שי גבסו – אבו דאבי
שי גבסו, הזמר שהכי מחפש את עצמו. תחילת ההתדרדרות היתה כשהוא שכר דירה במושב נחלים. דרשן סיפר לי שהוא היה דופק לו בדלת ובורח.
אז מה יש לנו כאן? מוזיקה בינונית, פילטר של קול חרוך שמקשה על ההקשבה למילים, התעלמות מכל מה שהוא אבוא דאבי ושקיעה באסקפיזם של שי גבסו וברצון שלו לברוח מהמצב .ובסוף קצת קצת פופ מזרחי.

הכי ביקורת אקטואלית לא קשורה לשיר:
"אני בטרמינל,
הנה עוד סקנדל,
עוד חבר בכנסת בלי מנת משכל"

מדד הביי:אין בכלל! אבל יש כל כך הרבה סתם. שימו לב איפה הוא מכניס את "טראמפ".

נקודה חיובית: השיר היחיד שמנסה להגיד משהו. המצב פה לא טוב ואבו דאבי כפנטזיה.

משה ריינר – אבו דאבי תל אביב
אין כמו לשמוע על העולם במבטא אשכנזי. בערוץ של ריינר אין עוד שירים וכנראה שהוא מנסה לפרוץ דרך השיר הזה והנושא האקטואלי.

הכי מביך:
שהוא אוהב לשבץ ה"א גם כזה לא נכון. לוקץ' כבר דיבר על זה.
חוץ מזה ריינר כנראה לא מכיר אף מילה בערבית חוץ מ"סלאם" ו"מרחבא".

עריכה: הכי מביך 2: תודה לשקד שקדוני ששם לב שבתגובות מעירים לריינר שהקרע הוא בכלל הטאג' מאהל…

הכי לוקח את עצמו ברצינות: הטקסט שלו בהתחלת התיאור של הסרטון:
"יום למחרת הסכם השלום ההיסטורי, בין ישראל לאיחוד האמירות ובחריין, אני נרגש להציג בפניכם את שיר השלום, "אבו דאבי תל אביב", כולי תקווה שנזכה לעולם טוב וורוד יותר, עולם שבו מכבדים כל אדם ללא הבדל דת צבע וגזע, עולם שבו הילדים שלנו, יזכו לחיות בשלום עם כל אחד."

מדד הביי: הפעם מילת המפתח היא סלאם/שלום. אני ספרתי 31 ונשברתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s