הרבה זמן עבר מאז שפינת חמשת סרטוני הסופש עלתה בפעם האחרונה. במשך תקופה ארוכה זה היה העוגן של הבלוג. כל פעם הייתי פותח את המחשב בחמישי בלילה, מלקט מתוך מה שראיתי השבוע את הסרטונים הביזארים ביותר מצד אחד אך מצד שני שיעוררו תגובה בקוראי הבלוג האדוקים. בשישי בבוקר הייתי מתעורר מוקדם, יורד להביא את העיתון שהמחלק העצלן זרק בכניסה לרחוב ומתיישב לכתוב. באש ובמים הייתי מעלה את הפוסט, אלו בסך הכל חמישה סרטונים אבל עשיתי מחקר על כל סרטון שבדרך כלל גלש לצפייה בסרטונים נוספים ועוד צריך לבשל לשבת והדגים לא יקפצו מעצמם לגריל והשתוקקתי לכתוב טקסט מדויק וחד.
מאז המשכתי לכיוונים אחרים, יצירתיים יותר. מהרצאה על פרסומות יפניות לנודלס ועד אוסף סרטונים על טרקטורים. אין כבר חמישה סרטונים רנדומליים שהקשר ביניהם הוא אני ושהם נחתו עלי בשבוע האחרון, הפוסטים עברו שינוי. כתיבה ברורה יותר עם רעיון מארגן בהיר. לאנשים קל יותר להבין כך את הסרטונים. בסופו של דבר מדובר בסרטונים שנופלים עליך בלי קונטקסט ברור. כשעשיתי הקרנה לקהל הרחב במסגרת פסטיבל "שאון חורף" זה היה חריף יותר. היתה הקרנה, הרצאה ושוב אותה הקרנה. בהקרנה השנייה היה קל יותר לצופים להתחבר, כי הם שמעו אותי מדבר והיה להם את ההקשר והתיווך.
אז עברתי לכתיבה אחרת והפינה נותרה על המדף. זה שינה גם את כמות וזמן הפוסטים. כבר אין עוגן שבועי ולכן אני מעלה כשאני רוצה וכשיש לי זמן. התחלתי גם עבודה חדשה ואני כבר לא פרילאנס ועיתותיי אינן בידי. אבל הבוקר התעוררתי ויאללה בא לי לפרסם סרטונים שיעיפו אתכם, או סתם תיהנו לראות. אז נתחיל. (דרך אגב, אפשר לראות את כל הסרטונים שעלו במסגרת הפינה בפלייליסט הייעודי)
1. מקהלת הצהלולים האשכנזית: קטע קצרצר מתוך הופעה ב1982 של מקהלה אוסטרית מטירול. לצערי לא מצאתי את ההופעה המלאה, אבל זה לא גורע מהנאת הסרטון. המצלמה עוברת ונותנת לכל אחד מחברי המקהלה את הכבוד הראוי לו. לכל אחד סגנון אחר ולשון שונה. הנה סרטון מחווה שמוריד את הסאונד ועוזר להתמקד בניואנסים המשעשעים.
2. יאללה תרימו! התחלנו עם ביזאר וממשיכים עם מוזיקה הודית בצירוף פשעי פוטושופ. בשנת 1998 דאלר מהנדי, הזמר ההודי, היה בבעיה. הוא אמנם היה זמר מצליח אבל מבקריו טענו נגדו שאותה הצלחה נובעת בעיקר מהעובדה שהקליפים שלו עמוסים בנשים יפהפיות. כדי לענות למבקריו הוא החליט להוציא קליפ שבו רק הוא נמצא. בעזרת שימוש בטכנולוגיה חדשנית של מסך ירוק ובצירוף פוטושופ בסיסי, הוא משחק את הדמויות השונות של ארבעת היסודות. שימו לב לבגדים השונים של כל דמות ולאנימציה הספציפית שמראה את היכולות המטפיזיות. דרך אגב, זה הקליפ הראשון בהודו שהשתמש במסך ירוק!
3. להתראות חינוכית… אז השבוע החינוכית הלכה לעולמה ועוד לא ברור איך התכנים ישתלבו בתאגיד החדש. כולנו חייבים לערוץ האהוב את התפתחותנו הרוחנית, היא הייתה הבייביסיטר הראשונה שלנו. יצאנו לנדודים עם סנופקין, למדנו על החגים עם קשת וענן ובמקום אמא שהייתה לה קריירה ולא טיפלה בנו, התגעגענו אליה יחד עם מרקו וקופיפו. הנה קטע מתוך פינת האופנה ב"זהו זה", פרק: הירושה, עם עצות אחיתופת. מקווה שאף אחד לא לבש הקשיב לה.
אני לא נוהג לעשות את זה לעתים קרובות ולקטוע את רצף הפוסט, אבל זאת השוואה מתבקשת. במעבר חד למציאות העכשווית קבלו איתמר תורן שלקח את הטקסט העתיק והלביש אותו מחדש. וואו. "הערב יש מסיבה והיא בטוח תהיה טובה, הוא והיא בטוח יהיו שם ורק אצלנו הדיכאון חוגג".
4. לשבור לב של ילד: ממשיכים עם 2 סרטונים דה לוקס. אז קבלו עכשיו קודם את הטקסט ואז את הסרטון הבא. את היפנים אנחנו מכירים, תרבות כל כך שונה שמתבטאת גם בסרטונים. אני לא מצפה להבין שם כלום, רק נפתח להזיה. לעומתם יש את התאילנדים. יצא לי לראות מספר סרטונים שלהם. הסיטואציות בדרך כלל מוכרות לי אבל בסוף יש שם פניית-פרסה-מנטלית כל כך חדה שאני עומד המום מול המסך. פתאום הפער כל כך ברור. אז הנה פרסומת לבנק תאילנדי שתשבור לכם את הלב. מומלץ לצפות רצוף.
5. הפרסומת הכי ארווווווכה: וחזרנו ליפנים. פרסומת גאונית שמשלבת תוכן וצורה. רצף של סדרת פרסומות קצרצרות שמשתלבים לסיפור ארוך. התוכן גם הוא קשור, כי יש כאן מאבק בין מסטיק קצר לארוך. באמצע עוברים לסיפור אהבה-פורנו מסטיק רך-ביקורת צפייה של תלמידות בית ספר-וסוף מפתיע. זה הדבר הכי מרשים שראיתי לאחרונה. אל תפספסו את הבור התסריטאי העצום בסיפור. אז שלום שבת ובתקווה שיום אחד אצליח ליצור פוסט שהתוכן והצורה ישמשו בו בערבוביה כמו הפרסומת הזאת. אה…ותודה לאחי הקטן ששלח לי את הסרטון.